לעמי וליאורה ולכל הצוות

יולי 2015
היינו חייבים להעלות על הכתב את סיפור חיינו, האמנם פרק חיים ארוך אך ננסה לתמצת בדף אחד....
הסיפור שלנו מתחיל בשנת 2001, שנינו סטודנטים צעירים החלטנו להתחתן, לאחר חתונה קסומה חשבנו לתומנו שהכלי ילך כמתוכנן....
בהתחלה בילינו, למדנו, טיילנו ונהנו מכל רגע בחיים, לאחר שנה החלטנו שאנחנו רוצים ילדים אך מהר מאד הבנו שהטבע "בוגד בנו" .
עברנו שנים קשות ומייסרות של אין ספור טיפולים, הריון והפלה כואבת.
לאחר כ 7 שנים כשהבנו שאין לנו סיכוי להרות פנינו לאופציות אחרות...
האופציה הראשונה הייתה פונדקאות בארץ, נרשמנו לסוכנות "המרכז להורות" וחתמנו על חוזה, בחוזה נכתב כי עלינו לחכות כ 8 חודשים עד למציאת הפונדקאית ורק לאחר מכן להתקדם בתהליך של פסיכולוגים, בדיקות רפואיות וועדות שונות. כל התהליך עד ההחזרה המיועדת לקחת כשנה.
הגענו לרגע המיוחל ועברנו את הוועדה, ביצענו 2 החזרות שלא צלחו. לאחר מכן שרית חלתה והייתה מאושפזת במשך 6 חודשים, הפונדקאית לא הייתה מוכנה "לחכות" עד שנוכל לחזור למסלול, ועל כן החוזה בטל ומבוטל.
כשראיתי שאנחנו חזקים מספיק לחזור ולהמשיך בטיפולים, הפונדקאות בארץ כבר לא הייתה אופציה עבורנו וזאת עקב הזמן הממושך, הבירוקרטיה הקשה והרצון שלנו להיות הורים.
חשבנו וחשבנו והחלטנו לגשת לאופציה השנייה: פונדקאות בחו"ל.
ראיתי תכנית בטלוויזיה על סוכנות "ניו לייף" נפגשנו עם נציגי החברה, שמחנו מאד והיינו בטוחים שאנחנו בדרך הנכונה והקצרה ביותר, לדאבוננו טעינו וטעינו בגדול !
האמנם היה הריון שנקלט בטיפול הראשון אך היחס שזכינו לארוך כל תקופת ההריון היה לוקה בחסר, מעולם לא קיבלנו מידע מהיר ומדויק על התקדמות שלבי ההריון. רמת המקצועיות והרגישות שאפה ל – 0 .
בחודש חמישי להריון טסנו נלהבים ומאושרים לגאורגיה לביצוע סקירת מערכות ראשונה, שם לא היה מי שילווה או ידריך אותנו, הגענו לקליניקה לביצוע הבדיקה, הרופא המקומי לא הסכים לשוחח עמנו בשפה האנגלית אלא רק בשפה המקומית, כך שייצא מצב שטסנו לחינם.

לצערנו הרב, ההריון הסתיים בשבוע 33 (חודש לפני הלידה) בלידת עובר מת, שכן מסתבר שלפונדקאית שלנו הייתה רעלת הריון והעובר לא התפתח כראוי, דבר שהוסתר מפנינו.
אנחנו לא ידענו כלום !!!!!

עצובים, מיואשים, אבודים וחסרי תקווה הגענו (בהמלצות חברה של חברה) אל חברת מנור מדיק.
נפגשנו עם עמי בביתו ביום שני בשבוע בשעה 21:00 ועמי עמד על כך שנטוס איתו באותו שבוע ביום חמישי (3 ימים לאחר הפגישה), ניסינו לדחות לחודש הבא שכן ההתראה הייתה קצרה מדי, אך עמי לא ויתר ואכן טסנו.
הסופ"ש הזה היה אחד המרגשים בחיינו וכבר בדרך חזרה הביתה ידענו שזה המקום שיביא לנו את היקר מכל.
טסנו עם הקבוצה במאי 2014 ו – 9 חודשים אחר מכן בפברואר 2015 זכינו לחבוק את בנינו הבכור- יהב !!!!
לאורך כל ההיריון זכינו ליחס מדהים מכל הצוות וזכינו לחוויה מתקנת.
כל "סוללת העובדים" בחברה עשתה עבודה מעל המצופה ועל הצד הטוב ביותר.
עמי, ליאורה, מאיר, גאולה, טלי, לנה, נועה, אתי, אנה, דימה וכל שאר הצוות (שאולי שכחנו )
אין נו מספיק מילים להודות לכם על שהפכתם אותנו מאנשים עצובים לאנשים מאושרים...וכמו שירון אמר לך באירוע
"עמי רק אתה יכול"

אז.....אנחנו שמחים להיות חלק ממשפחת מנור לעד !!!!

ולסיום בקשה אחרונה – תאומים אם אפשר בפעם הבאה  

אוהבים מאוד,

שרית ירון ויהב