משפחת מנור היקרה

מילים לא יוכלו לתאר את ההתרגשות הרבה בעת כתיבת מכתב זה.
במשך תקופה ארוכה קראנו את מכתבי התודה שזוגות לפנינו פרסמו, ולא האמנו שיום אחד נגיע גם אנחנו , למקום בו אנחנו "אחרי" יום בו נוכל לנשום לרווחה. יום בו גם לנו יש משפחה סוף סוף.
עמי וליאורה, מאיר וגאולה, במרץ 2015 נסענו יחד במשלחת לטביליסי, והבטחתם שזה יקרה גם לנו. מאותו הרגע, הרגשנו בבית. מצאנו תקווה. והרגשנו שאנו בידיים טובות.
ואכן, בפברואר 2016, פחות משנה אחרי אותו סיור מקדים, אחרי שנים רבות של עצב גדול ואכזבות, נולד אמרי, בננו הבכור. לא יכולנו לדמיין מתנה כה מושלמת.
הצוות הרפואי שלכם מורכב מרקמה אנושית משובחת, שתמיד נתן לנו הרגשה שהכל יהיה בסדר.
ד"ר באום, ד"ר ענבר, לנה ומריימי, ד"ר אייזן ובעיקר ד"ר הנדלר היקר על היחס האישי והמתחשב. לכל אחד מכם היה תפקיד חשוב ביצירה של אמרי ובהבאתו לעולם. תודה כולכם !!
 
חשוב לציין את התקופה הנעימה בטביליסי, שם שהינו בדירה קסומה, שלא היה חסר בה דבר. תודה לצוות המקומי אתי ודימה על הסיוע המוקפד, וכמובן לפרופ' דברשווילי שיילד את הפונדקאית שלנו במסירות רבה.
אנו מודים לכולכם מכל הלב על העזרה, התמיכה, הסבלנות הרבה והלב הרחב.
אתם כל כך מיוחדים. כל כך מקצועיים. וכל כך מלאי השראה.
אנחנו מסתכלים על אמרי יום יום, שעה שעה, ואומרים לעצמנו – שהוא נס אמיתי ! הרי בלעדיכם זה לא היה קורה.
המדע קיים. ואתם מנהלים אותו היטב.
 
תודה וחיבוק מכל הלב
 

אורן ,הדס ואמרי שפלר