חדשות ועדכונים

סיפורם המרגש של מיכל וליאב

17 בדצמבר 2020

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה
לכבוד הדלקת נר שמיני ואחרון של חנוכה, אנו משתפים את סיפורם המרגש של מיכל וליאב המהממים שעברו 18 שנים של ניסיונות כושלים להביא ילדים לעולם.
לאחר 18 שנים מיכל וליאב הגיעו אלינו וברוך השם זכינו להביא להם את האור הגדול, לגרש את החושך הנורא ופעם ראשונה להדליק יחד נרות חנוכה כמשפחה.
אנו מאחלים למיכל, ליאב וינאי היקרים ולכל משפחות פונדקאות מנור מדיק, חג שמח, בריאות טובה ושתמיד נזכה לרגש, לשמח.
💙💙💙
שלום למשפחת מנור המקסימה והמחבקת.
וואוווו, מאיפה להתחיל? איך ניתן לתאר במילים את האושר, השמחה, הנחת והשלווה שהכנסתם לנו ללב ולנשמה לאחר 18 שנה של כמיהה אכזבות וכישלונות.
שכבר היינו בטוחים שלנו זה לא יקרה, שכבר כמעט ויתרנו על החלום הכי גדול שלנו זה הגיע ובגדול. ינאי שלנו , הקמע שלנו ילד מהמם ,פיצוי על כל השנים החשוכות.
אז מה היה לנו?
* 18 שנה של הרצון להביא ילד, 18 שנה שחשבנו – הפעם זה יצליח, 18 שנה של כישלונות, אכזבות, התרסקות מכל שלילי וחוזר חלילה.
* במשך כל השנים היינו הדודים הכי טובים לאחיינים, לילדים של החברים. תמיד הייתי הדודה המפנקת, המשקיעה והקונה. האמנו שגם אנחנו אוטוטו הורים.
* ההתמודדות לא הייתה פשוטה וקלה. מצד אחד האמונה, שיהיה בסדר , שגם אנחנו נסתובב בפארק שמשקיף מחלון ביתנו עם עגלה ולא רק עם כלב – (היום ברוך השם מסתובבים בפארק משפחה מאושרת אמא, אבא ינאי וסטיץ)
מצד שני ככל שחלף הזמן כל ההבטחות מצד הרופאים , הקמעות, הרבנים, הכול נראה כדרך ללא מוצא.
ואז שיחה אקראית עם חברה טובה (שום דבר לא מיקרי) אמרה לי-" מיכלי מספיק. ניסיתם וניסיתם לא הגעתם לתוצאה רצויה. לא מעניין אותי, שנה הבאה אנחנו יושבות באותה מסעדה ואת עם עגלה שחורה.". מספיק עם הטיפולים אתם חייבים לגשת למסלול פונדקאות.
חזרתי הביתה זה היה ביום שישי. סיפרתי לליאב והוא אמר וואללה אני חושב שהיא צודקת. כל השישי שבת לא יצאתי מהבית ולא ישנתי דקה. חיפושים ומחקר, סיפורים אישיים והשוואה בין חברות שונות. תחושת הבטן כל פעם הגיעה לחברת מנור. צפיתי בסרטונים, קראתי אודות החברה ובשלוש לפנות בוקר שלחתי לעמי מנור מייל. עמי יצר עימי קשר בתשע בבוקר. סיפרתי לו את סיפורנו. ביקש שאשלח לו מספר דברים, שלחתי וקבענו פגישה ששינתה את חיינו לטובה מקצה לקצה.
יש משפט שחקוק בי עד היום – ילד זה לא מבצע. כמה שהוא צדק. קבענו פגישה עם מאיר העורך דין המקסים, האיש והאגדה שאמר לנו שהוא מאחל לנו ששנה הבאה נחגוג את ליל הסדר בטביליסי. הנהנתי לא האמנתי עקב כל ההבטחות עד כה, אולם משהו בתחושת הבטן אמר כי הגענו למקום הנכון.
התחלנו את התהליך בכך שבחרנו את הפונדקאית המדהימה שלנו על פי נתונים ותמונה. נראתה לנו אישה עם עיניים טובות ולב רחב. הבחירה הוכחה כנכונה. הייתה החזרה ולא אשכח את הטלפון של אירנה המקסימה שליוותה אותנו בשלושה החודשים הראשונים – אני הייתי בטוחה ששוב נשמע – מצטערת, פעם הבאה נצליח. אבל סוף סוף אחרי 18 שנה שמענו בטא חיובית. אירנה התרגשה כמעט כמוני ובכתה מאושר יחד איתנו. התקדמנו מבדיקה לבדיקה. בוטן שלנו כך קראנו לו גדל וגדל והתפתח לפי הספר.
הגיע הזמן לסקירה המוקדמת והחלטנו, שאנו רוצים לנסוע ולהיות נוכחים בבדיקה. מה שהתגלה כדבר הנכון ביותר עבורנו. הגענו לקליניקה שהייתה מלאה בעוד נשים שמגשימות את חלומם של זוגות רבים. המפגש עם הפונדקאית היה מרגש ואותנטי. הדמעות, החיבוק, העיניים. הבנו אחת את השנייה ללא שפה. היינו בסקירה הראשונה עם דוקטור הנדלר והתאהבנו נואשות בבוטן שלנו. החזרה לארץ הייתה קשה. הגוף בישראל אבל הראש והלב בטביליסי בבוטן ובפונדקאית שלנו. נינו הפונדקאית שלחה לי וואצ'אפ שנחתנו בישראל והיינו בקשר במהלך כל התקופה. שלחה לי תמונות שלה עם התפתחות ההיריון וכן עם שיר שביקשתי ממנה להשמיע לו – מלך העולם של שלמה ארצי. לאחר חודשיים נסענו לסקירה המורחבת ומאז ספרנו את הדקות והשניות עד לטיסה המיוחלת לבוטן שלנו.
היה waiting list של משפחה וחברים שרצו לבוא לעזור ולראות הנס ואת פאר היצירה הלכה למעשה.
ואז קרה הבלתי צפוי – קורונה. קנינו כרטיס טיסה בהול ב 11/3/20 יום לפני סגירת השמיים. הזמנו מלון שהיינו אמורים לשהות בו עד הלידה המשוערת. לאחר לילה אחד קיבלנו טלפון מאתי אם הבית והמלאך השומר מחברת מנור. אתי הייתה כמו אימא אווזה ודאגה לכל הבקשות והצרכים שלנו ואמרה שבבוקר ביום ראשון יגיעו לאסוף אותנו לבית דירות היות והוטסו זוגות לארץ עקב המצב מוקדם מהצפוי. לאחר שהייה של שבוע בדירה והכנתה לקראת בואו של בוטן לחיינו התקבל הטלפון המיוחל שהנסיך נולד. לא היינו בלידה עקב המצב – בית החולים הוא מקום סטרילי חשיבות הנולדים ובריאותם הם בראש סדר החשיבות. אז לא קיבלנו זאת, אולם בראייה לאחור זו ההחלטה הכי נכונה וחכמה .ואז הגיע היום הגדול, היום ששינה את חיינו מקצה לקצה. הפאזל הושלם- איחוד משפחתי עם בוטן שלנו. כל ה-18 שנה התנקזו ברגע זה ממש. בכי – דמעות של אושר ושמחה ואמירה אחת – "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". הייתה תקופה מאתגרת, מדהימה ושונה. הכרנו זוגות מקסימים, עשינו ארוחות שישי יחדיו ואף חגגנו את ליל הסדר עם הזאטוטים. חברת מנור מדיקל היו מודעים לרגישות התקופה שנכפתה על כולנו ללא התראה מוקדמת. למדו את הנושא והפעילו את כל הקשרים שלהם הן בטביליסי והן בארץ והוציאו 6 זוגות בטיסת חילוץ עם הילדים לארץ.
הגענו לארץ עם הקמע שלנו, היינו בבידוד של 14 יום. ינאי הביא ומביא לביתנו המון אושר שמחה נחת ובית לא מסודר 👶. מאז ינאי ואנחנו הספקנו להיות באילת, לטייל בארץ, וינאי מביא אושר שמחה ונחת למשפחה וחברים.
תודה לבורא עולם שעשינו החלטה נבונה ובחרנו במנור ותודה למנור שמהווה עבורנו משפחה שנייה עכשיו שוקלים להביא אחות לנסיך. זה נראה כאילו ינאי היה איתנו כל השנים.
אם לנו החלום התגשם הוא יכול להתגשם גם לכם.
נשמח לענות לכל שאלה לכל התלבטות.
מאיתנו באהבה ענקית מיכל ליאב וינאי נאמן

All rights reserved 2021 © Manor Medic

עמוד הבית הרופאים שלנו הצוות מרכז ההפריה ובית היולדות יתרונות המלצות תרומת ביצית הבחירה החכמה מימון הפונדקאיות שלנו צור קשר
Call Now Buttonצור קשר Call Now Buttonשלח הודעה